לחץ ראוי יקרה כשברור לי שאני לא מוותרת על עצמי. ברור לי כשמש שמיניות תהיה לי. אני מתעמתת עם עצמי סביב זה ומוכנה באמת לבדוק איפה אני תורמת לחוסר הרצון של בן זוגי לסקס ובמקביל אני מכבדת אותו כאדם שלא חייב לי סקס.

לא לכולנו יש פוסט טראומה על שלל סימניה, אבל לכולנו יש טראומות. חוויות עבר לא מיטיבות ופגיעות שעיצבו ומעצבות את חיינו ואת האמונות הרעות שלקחנו משם על עצמנו. המוח שלנו מנסה להגן עלינו דרך פגיעה בערך העצמי שלנו. זה כל כך מבאס שזה מה שהוא עושה. אולי אם היינו יודעים שכולנו ב@$&_ הזה יחד זה היה לכל הפחות קצת פחות בודד