מה מייצר התאהבות מייסרת?

מה מייצר התאהבות מייסרת? כזו שאנשים לפעמים לא מצליחים לצאת ממנה שנים גם כשהיא בבירור פוגעת באיכות החיים שלהם?

יש כמה אלמנטים בתוך התאהבות כזו

1. חיבור שמרגיש הרבה פעמים קוסמי, ייחודי, חד פעמי. לא מעט פעמים החיבור הזה מעבר לכימיה בנוי או על פצע ושחזור טראומה, מה שמכונה טראומה בונדינג (נניח אדם שיש לו הורה מרוחק וקר שמשחזר את מערכת היחסים עם בן זוג מרוחק וקר. או כמו שאומר אלן דה בוטון. מכירים את זה שאתם פוגשים מישהו ומרגישים מיד בבית? זה כנראה אדם שיאמלל אתכם באותו האופן שאימללו אתכם בבית...). אבל לא כל התאהבות היא בעיה וגם ממש לא כל התאהבות מובילה לזוגיות ואהבה טובה ובריאה. עצם הרגש העוצמתי לא אומר שום דבר על ההמשך.

2. אשליה. האדם הזה מרגיש מושלם, וגם אם לא מושלם מאוד קרוב לזה. מושלכים עליו כל המאוויים של המתאהב שגם נבנים על אותה תחושה מיסטית של חיבור מסעיף 1. המוח המאוהב מוצף הורמונים שמשבשים את היכולת לבקר והופכים את האדם זמנית לאלטרואיסטי ורואה טוב.

3. חוסר ביטחון. חוסר הביטחון יכול לנבוע מהאדם עצמו שלא מראה ענין או משחק באדם המאוהב, או מנסיבות חיים שלא מאפשרות מימוש וחיבור (נשואים לאחרים, מרחק פיזי, שלב שונה בחיים, התנגדות של הורים וכד').

4. תקווה שבכל זאת הקשר יתממש או יהפוך להיות מה שהאדם המאוהב מקווה שהוא יהיה. הרבה פעמים האדם השני מתחזק גם את התקווה וגם את הריחוק בו זמנית על ידי מסרים סותרים. מה שגם גורם לבלבול וגם מתחזק בו זמנית את חוסר הביטחון והתקווה. קוקטייל קטלני למתאהבים.

5. הרגל והתמכרות. התאהבות מפעילה את אותו האזור במוח שמפעילים סמים כמו קוקאין. בהתחלה אנשים מרגישים כל כך נפלא לצד האדם בו האם מאוהבים שמופרש המון דופמין שמייצר תחושת היי ואופוריה. עם הזמן, בדיוק כמו עם סמים, האדם כבר סובל ולא מרגיש טוב וצריך את האובייקט בו הוא מאוהב ולו כדי להרגיש קצת פחות רע. הוא צורך אותו בדיוק כמו שג'אנקי צורך סמים. והרגלים כידוע, ובטח התמכרות, קשה לשבור.

6. ההתמכרות מתוחזקת על ידי חלומות בהקיץ על האובייקט בו מאוהבים (והמילה אובייקט מתאימה מאוד בגלל שלא רואים את האדם אלא את האשלייה המולבשת עליו), פנטזיות, או "העלאת גירה" של רגעים טובים בעבר.

   
   

שני דברים יסיימו את ההתאהבות המייסרת.

1. ניתוק מוחלט מהאובייקט שמאוהבים בו כולל חלומות בהקיץ וזיכרונות מיטיבים. לכן חלק משמעותי מיציאה מהסבל היא להבין שהוא עושה יותר רע מטוב ולהסכים לוותר על הטוב שלכאורה עוד נשאר. לרוב הטוב הזה הוא כבר בשלב הזה במקרה הטוב פירורים. במקרה הרע רק זיכרונות או פנטזיות. כל פעם כשפוגשים את האדם, מסתכלים על הפרופיל שלו בפייסבוק או חולמים עליו בהקיץ מתדלקים את ההתמכרות מחדש.

2. מימוש ההתאהבות. עם הזמן ההורמונים יירגעו ויתגלה אדם לא מושלם ולפעמים הרבה פחות ממושלם והאשלייה תתנפץ והקשר או יסתיים או יעבור בהדרגה פאזה לאהבה יותר בוגרת ופחות אשלייתית.

3. 
   

ככל שהערך העצמי של האדם נמוך יותר, ככל שתהיה לו פחות משמעות בחיים וככל שהוא יותר טראומטי, כך תהיה לו נטייה להתאהבות מיוסרת בבני אדם שגורמים לו לסבל. ככל שיש לאדם יותר חוסרים במערכת או חסרה לו מערכת זוגית, כך תהיה לו נטייה יותר חזקה להתאהבות מהסוג העוצמתי. ככל שיש לו פחות חוסרים כך ההתאהבות, אם תהיה, תהיה פחות אשלייתית ויותר מעוגנת בקרקע המציאות.